לשכת החוקרים הפרטיים הוקמה כדי לקדם גישה למאגרי מידע ממשלתיים

בשנת 2018 הוקם גוף מאוחד שנועד לייצג יותר מ־500 חוקרים פרטיים מורשים בישראל. בין מטרותיו: עדכון חוק החוקרים הפרטיים ושיפור מעמדו ותדמיתו של המקצוע.

גוף מאוחד לחוקרים פרטיים בישראל

לשכת החוקרים הפרטיים ואיגוד החוקרים הפרטיים הודיעו ביוני 2018 על הקמת גוף משותף בשם „לשכת החוקרים החדשה”. לפי הודעת הלשכה, הגוף נועד לרכז ולייצג את מרבית החוקרים הפרטיים בישראל, ובהם יותר מ־500 חוקרים בעלי רישיון.

עו״ד אורי סקוזה נבחר לכהן כיו״ר הלשכה המאוחדת.

עדכון חוק החוקרים הפרטיים

עם הקמתה הודיעה הלשכה כי תפעל לקידום שינויים בחוק החוקרים הפרטיים, כך שיתאים להתפתחויות ולצרכים של הענף. בין הנושאים שהועלו הייתה האפשרות להעניק לחוקרים פרטיים גישה למאגרי מידע ממשלתיים, ובהם מידע הנוגע למספרי רישוי של כלי רכב ולמספרי זהות.

לפי הלשכה, גישה כזו קיימת במדינות מסוימות בעולם, והיא עשויה לסייע לחוקרים במסגרת עבודתם. מדובר היה במטרה שהלשכה ביקשה לקדם, ולא בתיאור של שינוי שכבר נכנס לתוקף.

שיפור מעמדו ותדמיתו של החוקר הפרטי

הלשכה הציבה לעצמה גם מטרה לשפר את מעמדו ואת תדמיתו של החוקר הפרטי. בהודעתה ציינה כי משרדי חקירות מסייעים לגופים עסקיים ופרטיים, ובהם משרדי ממשלה, חברות פרטיות, חברות ביטוח ואנשים פרטיים.

לטענת הלשכה, אף שהחקירות הפרטיות הפכו לכלי עזר במגוון תחומים, התדמית הציבורית של המקצוע אינה משקפת תמיד את תרומתו. הקמת הגוף המאוחד נועדה, בין היתר, לפעול להכרה רחבה יותר בתפקידם של החוקרים הפרטיים.

Is this conversation helpful so far?